תזונה מותאמת

מדוע אנחנו בעצם אוכלים? האם חשבתם על זה פעם?
אני יודע למה מרבית האנשים מדלגים על  ארוחת הבוקר.
קחו למשל את הפקק בדרך לעבודה: אתם יושבים באוטו, לא זזים, חוטפים איזה קפה ומאפה כדי להכניס משהו לפה.
אין לכם זמן לארוחת בוקר "אמיתית". לרוב אנחנו אוכלים בשביל הנוחות, כדי שנספיק, או בשביל הטעם ופחות בשביל הבריאות שלנו.
לחילופין, לעיתים בשם אותה בריאות, אנחנו מגבילים את כמות המזון שאנו אוכלים או נצמדים לאיזו דיאטה המגבילה באופן משמעותי את מגוון המזון שלנו. אך האם אחת מאלה היא בדרך הנכונה ביותר להזנה בריאה של גופנו?

ברפואה הסינית המסורתית מזון נתפס כתרופה והוא משמש להזין ולאזן את הגוף, הנפש והרוח.
לכל מזון יש את האנרגיה הייחודית לו ואת התכונות המאופיינות לו, אשר תורמות לבריאות ולאיזון הגוף או מאידך, מייצרים חוסר שיווי משקל אשר מוביל לתחלואה. מרפאים סינים עושים שימוש באנרגיות המזון כדי ללמד את קהל המטופלים שלהם כיצד ליהנות מהאוכל אותו הם אוכלים ובמקביל להיעזר בו לריפוי הגוף.
השימוש באנרגיות מזון הוא כל כך יעיל עד ששימוש מושכל ונכון בו יכול להחליף שיטות טיפול סיניות אחרות כגון דיקור, אקופרסורה (נקודות לחיצה) וצמחי מרפא.

במערב, ההתייחסות למזון מתוארת במושגים של תכולת חלבון, שומן, קלוריות, ויטמינים, מינרלים וכד', והמדד לערכו התזונתי או המיטבי של המזון נקבע ביחס לתרכובת הכימית שלו. אבל ההתייחסות המדעית למזון והדגש על מרכיביו הכימיים אינו נותן את הדעת או מתייחס לאדם שאוכל אותו.
אותו אדם ספציפי אשר כל הניתוח המדעי הזה נועד לכאורה, עבורו. ערכה הקלורי של מנה כזו או אחרת הוא מידע חשוב מן הסתם, אולם הוא מוגבל ואינו מספק דיו בהתייחסות לפרטים שונים, לבני אדם שונים עם אפיונים שונים ולצרכים שונים אשר טיפול פרטני ומותאם באופן אישי וייחודי להם, יהיה משמעותי יותר ויעיל במידה ניכרת.

זהו במהותו, ההבדל המשמעותי בהתייחסות למזון בין הרפואה הסינית המסורתית לגישה המערבית. בעוד שהגישה המערבית שמה דגש על המזון ומרכיביו, הרי שברפואה הסינית יעילותו של המזון וערכו המיטבי נמדדים על בסיס השפעתו על הגוף האנושי. בניגוד לתפיסה המקובלת במערב לפיה הדגש ניתן לכמות המזון,
הדגש ברפואה הסינית הנו על איכות המזון – סגולות של טמפרטורה, טעם, ומנגנון הפעולה הייחודי שלו בהתאם לאזור היעד בגוף.
הרפואה הסינית מאפיינת את האנרגיה הייחודית וסגולותיו המיוחדות של כל פריט מזון, מקדישה תשומת לב מרבית לתכונות המזון כגון חום או קור, מתיקות, מליחות, מרירות ואופן תנועת המזון בגוף.

הסינים הקדומים התבוננו ולמדו את הגוף האנושי וכיצד הוא מושפע על ידי הטבע והסביבה אליהם הוא חשוף ואשר בתוכם הוא פועם. חרף ההבדל בתפיסותיהן, הרפואה המערבית והרפואה הסינית נשענות שתיהן על בסיס אותו מדע.
עוד לפני אלפי שנים, הבינו הסינים הקדומים שכל הדברים בעולם מתקיימים בגלל ובזכות חילופי האנרגיות שביניהם.
פיזיקאים מודרניים מכנים את הכוחות הללו בשם אנרגיה קינטית או אנרגיה פוטנציאלית. הסינים הקדומים, כינו את שתי האנרגיות הניגודיות הללו – היין והיינג.

מדוע התזונה הסינית מתמקדת בלימודי החותמות האלקטרומגנטיות של המזונות השונים?
וכיצד השדות האלקטרומגנטים הללו משפיעים על הגוף האנושי?
ניתן לחשוב על אנרגטיות מזון במושגים של תדרים – דמינו את גופכם כמכשיר רדיו ובו תחנות מוזיקה אשר כל אחת מהן היא סוג של מזון.
כשהמזון אותו אנו אוכלים מתאים לנו אנרגטית, כאשר אנחנו בתדר הנכון והמדויק לנו – המוזיקה היא צלולה, חדה ונקייה מרעשים.
מנגד, כשאנחנו אוכלים מזון שסותר או משבש את התדר האנרגטי של הגוף שלנו, השיבוש הזה קוטע, מעוות, מפריע למוזיקה וגורם לרעש רקע, ללכלוך, לצורמנות. במילים אחרות, אכילה של מזון בתדר אנרגטי שאינו בהלימה עם תהודת הגוף שלנו, מחבלת ביכולתו של הגוף לתפקד באופן המיטבי.

כל אחד מאתנו בנוי אחרת, לכל אחד מאתנו מכלול שונה ובדיוק כמו קווי האופי שלנו אשר מקנים לנו את האישיות המאופיינת רק לנו. כך גם ההרכב הייחודי של גופינו מעניק לנו את האפיון המיוחד אך ורק לנו. אכילה של המזון המתאים והנכון להרכב הגוף שלנו מעניקה לו את מה שהוא צריך, מזינה אותו במה שהוא זקוק לו כדי להיות מאוזן ובריא. כך לדוגמה, מי שהרכב גופו הינו חם ויבש ייהנה מדיאטה העשירה במזונות אשר מצננים את הגוף ומעניקים לו תוך כך גם לחות. לעומת זאת, אותו גוף, אם ימשיך לצרוך מזונות מייבשים או מחממים, סופו שיהיה כמו רכב שמנועו התחמם יתר על המידה, בחודשי הקיץ.

אכילה בריאה, מנקודת מבט מערבית, מתמקדת באחוזי שומן, מספר קלוריות למנה או מאפיינים תזונתיים כמו נוגדי חמצון וכד'. אנרגטיות מזון לעומת זו, יכולה להתייחס למזון כבריא באופן כללי, אבל ככזה אשר גם יכול להיות ממש לא מתאים לאדם מסוים או כמזון שבנקודה מסוימת בזמן יכול אפילו להרע לאדם הצורך אותו. אנרגטיות מזון עושה שימוש בערכי התזונה המערביים אבל לוקחת בחשבון בראש ובראשונה גם את מכלול האדם הצורך אותו וגם את התכונות הייחודיות של כל פריט מזון אותו הוא צורך. על סמך שני אלו, קובעת הרפואה הסינית איזה מאכל יאזן את הגוף ויתחזק אותו בריא לאורך זמן.
כל אחד מאתנו שונה בתכלית, ובכדי להגיע לבריאות ותזונה מיטבית, מן הראוי הוא שגם נטופל באופן דומה.
הבעיה מתחילה כשאנו נלחמים לקיים דיאטה אשר אינה מתאימה לכולנו באופן גורף, דיאטת מדף, אותה אנו מנסים בכוח לאלץ, להתאים ולסגל לעצמינו ולאורח חיינו.
במקום זאת, עלינו לאמץ גישות טיפוליות אשר מתאימות לנו במיוחד בגלל שהן לוקחת בחשבון ומותאמות למכלול שמרכיב אותנו, את מי שאנחנו, בגוף ובנפש. אז, ורק אז נגיע לבריאות ולריפוי מלא.

עצות וטיפים לאנרגטיות מזון בריאה ומרפאה:

  1. אכילה של מזון עונתי: הגוף שלנו זורם בהלימה עם מעגלי הטבע.
    כך לדוגמה, בחורף הגוף שלנו יותר נייח ומתאמץ לשמור על חום.
    ירקות עונתיים כמו ירקות שורש הינם מחממים ומסייעים לנו לבודד את הגוף מהקור.
    במהלך הקיץ אנו פעילים יותר, והגוף שלנו מנסה לשמר טמפרטורת גוף נמוכה. מרבית הירקות והפירות העונתיים הזמינים בקיץ, מקררים ומתעכלים בקלות,
    מה שמאפשר לנו לאבד את הקילוגרמים העודפים שצברנו בחורף. הטבע מספק לנו את המזון המתאים לכל עונה וכדאי שנעשה במזון הזה שימוש לטובתנו.
  2. הכנה ואכילה מודעת של מזון.
    חישבו כיצד אתם אוכלים? נסו להירגע ולהאט את קצב הארוחות שלכם, תיהנו מצורת ההגשה של האוכל, מהצבעים, הריחות, שוחחו בזמן הארוחה,
    הפכו את זמן הארוחה לבילוי מרגיע ומענג. כשאנו מודעים יותר למזון ולאכילתו, אנו סופגים ממנו יותר ערכים תזונתיים.
  3. תנועה = בריאות.
    ברפואה הסינית, תנועה שווה לבריאות, ונייחות משמעותה חולי. חישבו על אגם מלא חיים, המים הזורמים בו שופעים בדגה, בבעלי חיים אחרים ובצמחייה בריאה. כעת דמיינו את המים עומדים, ללא תנועה. פטרת ועובש יתחיל לצוץ ולהצטבר, המים יעכרו, והדגים לאט לאט ימותו מחוסר חמצן. הצמחייה תיעלם, ובעלי החיים האחרים ללא מחסה או מזון גם הם ימותו וללא הגנה טבעית ששומרת על איזון אקולוגי הסביבה תהפוך לרעילה, והאגם יתעפש ובהמשך יתייבש.
    כמו האגם הזה, כך גם הגוף שלנו, התעמלות ונשימה מלאה מדרבנים את הגוף, דוחים את הקיבעון של הגוף ואת המחלות שמגיעות איתו, ממריצים ומאיצים בריאות. קומו מהכיסא – התחילו לזוז.

טיפולים